בלי ספק, שנת 2020 תיזכר כשנת הקורונה שהתחילה בסוף שנת 2019 ואולי תסתיים בשנת 2021. תוך זמן, יחסית קצר, האנושות עברה מהפך מחיי מותרות ללא חשבון לחיים מצומצמים ופירוד. הטבע הרי לא משוגע, מדוע הגיעה הקורונה, מה היא מרמזת לנו. לפני עידן הקורונה, כולנו רצנו לקנות כמה שיותר בלי חשבון שאין צורך ברוב המכריע של הדברים, טסנו ברחבי העולם כדי ליהנות מאוכל, נופים ותרבויות שונות, הלכנו למופעי תרבות ועוד. בחלונות הקצרים שנפתחו בין סגר לסגר, חלקנו לא החזיק מעמד ומיהר לטוס, עם כל הצפיפות בשדה התעופה, למדינות ירוקות וחזרו ברוב המקרים בדחיפות ארצה לבידוד.
הכל נעצר. הקורונה גרמה לנו להתרחק ולהיות בקשר וירטואלי. אולי דיכאון, בפירוד ובלבד הזה, התחלנו לחשוב מה פתאום זה קרה, איך יוצאים מזה. האם החיסונים יגרמו להפסקת הקורונה. התגלו זנים חדשים של הקורונה חזקים יותר ומהירים יותר, כבר אין ביטחון שהחיסונים יעזרו בכל המקרים. האם חשבנו שהקורונה מראה לנו משהו מעבר לכל מה שאנחנו רואים.
הקשרים התלותיים בינינו קיבלו משמעות אחרת.
בתוך המשפחה יש הרבה יותר זמן להיות ביחד, להתחכך, להכיר יותר. במעגל הרחב התחלנו לחשוב על המכרים, החברים והקרובים. האם יש מצב שהקורונה התכוונה שכך נהיה במחשבות על האחרים, מחשבות טובות? יש ניסויים המראים על השפעות של כוח המחשבה והרבה נכתבו על מחשבות שיכולות להשפיע ללא תלות במרחק. חשיבה חיובית עושה טוב לחושב וגם לנחשבים, וההפך. מדוע לא לנסות לחשוב טוב ולאהוב את כולם? נראה כי זהו פטנט טוב בסיכומו של שנת הקורונה – להיות במחשבות ורצונות טובים על כולם. בצורה זו נביא כל טוב לעולם, נהנה בעולם אחר בלי גבולות. אז בואו נשדר את המסר לכל האנושות ונמשיך הלאה, כמה שנרצה.