אימא, מה זה אומר למות? שאלה שרבים מאיתנו שאלו בתור ילדים. ההורים שלי, לא ממש סיפקו תשובות, די התעלמו למעשה. פשוט לא ידעו מה להשיב. מה זה אומר למות?! מה זה אומר לחיות? מה אנחנו עושים כאן, על פני כדור הארץ, עם כל הבעיות, הלחץ התחרות? תחושות כבדות של שנאה, אהבה. מה כל זה אומר?
זה שאני נושמת, זה מספיק כדי לומר שאני חיה? זה שאני מתפקדת בסה"כ בסדר, עובדת, למדתי, סביבי משפחה אהובה, חברים שאני מאוד אוהבת, טיולים לפעמים, מסעדות, בילויים, זו הוכחה לכך שאני חיה??! מה לעזאזל המשמעות לחיים האלו? אני בטוחה שהאמת קיימת, והיא לא בסיפוקים היומיומיים שאנו חווים בעולם הזה. חייבת להיות אמת שמסתתרת ומחכה להתגלות!! אמת שתוציא אותנו לחופשי באופן אמיתי! לצאת מהטבע האנוכי שלנו, מהרצון לקבל שלעולם לא מסתפק ורק דורש את הדבר הבא.
האם קיימת נשמה? נשמה נצחית? כזו שמעבר לזמן, למקום לחמשת החושים המוגבלים שלנו? האם ניתן לגלות אותה דווקא כאן? בעולם הזה? כל כך הרבה שיטות, דתות, ומורים. פילוסופים, פסיכולוגים, אנשי דת ורוח רבים ניסו למצוא תשובה לשאלה הזו. אמאלההההה, גם כאן שפע מטורף שרק מבלבל את המוח. כבר עדיף פשוט להניח לשאלה ולא להתייחס אליה, בתקווה שתעבור עם הזמן.
אבל זו שאלה שלא מרפה. היא רק הולכת ומתעצמת עם הזמן. מנדנדת כל כך, שלא ניתן להתעלם. היא גורמת לך קודם כל להבין שהחיים כפי שחיית אותם עד עכשיו בהחלט לא מספקים, ולא מובילים לשום מקום של משמעות אמיתית, של סיפוק אמיתי – כזה שלא נעלם אחרי דקות או שבועות ובמקרה הטוב אולי מספר חודשים. אולי לכולנו יש משמעות חיים אחת? ואולי זה להשיג את פסגת ההתפתחות שלנו כבני אנוש, בני אדם? אולי זה להשיג איזה כוח עליון, כוח טבעי, שהוא בעצם משמעות החיים שלנו? להבין שאנחנו לא בראנו את הטבע, את העולם ולא את עצמנו. אנחנו בסה"כ חיים בתוך מערכת חוקים, שבה אני לא קובע כלום! הרהורים על החיים, בסוף כולנו נמצא את התשובה.