הרבה לפני הקורונה, נתח ניכר מחיי החברה של רבים מאיתנו עברו לרשת. הפופולריות של הפלטפורמות הדיגיטליות השונות הלך ועלה בהתמדה. פייסבוק, טוויטר, איסטגרם, טיקטוק ועוד. השוטטות ברשתות החברתיות החליפה מפגשים פרונטליים ופעילויות חברתיות פיזיות. הגלישה ברשת היא פעילות חברתית לכל דבר, ועונה למגוון צרכים אנושיים בסיסיים ביותר. כאשר אנחנו מדלגים מפוסט לפוסט ומקבוצה לקבוצה, אנחנו מזדהים, מתרגשים, שמחים, מופתעים, וגם עצובים, מתרגזים, מתרעמים ונעלבים.
יש בינינו את המגיבים והטוקבקיסטים, אנשים שלא יכולים להישאר אדישים ושוטחים את דעתם ומשנתם בכל פוסט רענן, ויש את הקוראים הפאסיביים יותר, אנשים שגם במפגשים פיזיים נוטים להיות שקטים ומופנמים יותר, אך גם הם זקוקים לאינטראקציה החברתית לא פחות. יש במה לכל אחד שמעוניין להביע את דעתו בכל נושא שבעולם, וזה ללא ספק דבר נפלא. יחד עם זאת, יש מעט מאוד פיקוח ומגבלות, ורבים מנצלים את הבמה של הרשתות החברתיות לפריקת רגשות שליליים והשתלכות בזולת בלי רסן. לעיתים קרובות מדי, אנשים שהתנהגותם בחיי היומיום היא נורמטיבית לחלוטין ואף אדיבה ומתחשבת, ברשת הם מרשים לעצמם לנהוג באחרים בצורה מעליבה ופוגענית, בלי שום כבוד ורגישות. העולם הדיגיטלי יוצר לעיתים אשליה שאפשר להגיד כל דבר, והיד קלה מדי על המקלדת.
חשוב מאוד שכולנו נזכור שמאחורי התמונות והפוסטים ברשת עומדים בני אדם בשר ודם, בדיוק כמונו. הרשתות החברתיות הן מקור בלתי נדלה של ידע בכל התחומים, וכר פורה ליצירת חיבורים מגוונים בין אנשים. הכוח שלהן אדיר, כי הוא מאפשר לכל המעוניין להגיע לחשיפה עצומה במאמץ מאוד קטן ובזמן קצר. לדוגמה, פרסום של פוסט בקבוצה גדולה יכול להגיע תוך דקות לאלפי צפיות. אם לומדים לנצל אותן נכון, אפשר לקדם מטרות שחשובות לנו, לגייס תמיכה ולהרים פרויקטים בכל תחום. עומדות בפנינו אפשרויות מופלאות שמעולם לא היו בהיסטוריה האנושית, וחשוב שנשכיל לעשות בהן שימוש חיובי מועיל, שיקדם ערכים לטובת החברה שלנו, של עזרה וערבות הדדית, ועשיית טוב.