כמו כול תחום בחיינו גם הסמכות הורית השתנתה מאד בשנים האחרונות ואין זכר לדרך שבה אנו המבוגרים חונכנו וקיבלנו את מרות הורינו לבין הדור שגדל היום ועם אלו אתגרים מתמודדים היום ההורים בחינוך ילדיהם ואיך מתקבלת סמכותם על ילדיהם וכיצד הילדים מתנהלים בכול התהליך הזה שנמצא בשינוי מתמיד ובהתהוות. לא ברור איך הגענו למצבנו היום, אם בגלל שכל ילד אומר לעצמו-אני לא אנהג כפי שהורי עשו, תמיד לילדים נראה שההורים טעו לגביהם ובדרך חינוכם והם היו עושי אחרת. אנו רואים שבכל דור הילדים מתנהגים בשונה מהוריהם ומנסים לתקן את הטעויות כביכול של הוריהם. אם עד שנות השבעים – תשעים, הייתה משמעת חזקה בבית וההורים חינכו על פני השתת פחד בילדים, אף ילד לא חשב לעצמו להתנגד לדברי הוריו והייתה סוג של יראה כלפי ההורים. היינו כנועים ולא העזנו להרים את ראשנו או להסתכל בעיני ההורים כשכעסו עלינו למשל או כשהנחו אותנו איך להתנהג במצבים מסוימים לא חשבנו לרגע אולי הם טועים פשוט עשינו כל מה שציפו מאתנו. כמובן שבכל דור יש את המתנגדים והמתמרדים אך רובנו קיבלנו על עצמנו את מרות הורינו. הכול היה ברור וידענו תמיד את מקומנו, הצבת הגבולות המוחלטים הקנו לנו ביטחון עצמי וגם היה לנו מקום אליו יכולנו לפנות לעצה ועזרה, פשוט האמנו בהורינו. כל זה כמובן עד גיל מסוים שבו התחלנו להרגיש עצמאיים ובעלי דעה משל עצמנו. כיום התקופה הזו איננה עוד והילד כבר מגיל מאד צעיר מרגיש כבעל דעה משל עצמו ולא מוכן בשום אופן לקבל דעה אחרת גם לא של ההורים. אם לא להתחזק באתרים כמו https://delight.co.il/ אז ההורים כיום איבדו כל סמכות הורית וכולנו בגדר ספקי צרכים בכול התחומים והילדים גם אם הם מוקירי תודה בדרך כלל זה לא בהלימה לקשרים שנוצרים עם ההורים. נפרצו הגבולות בכל התחומים ואף אחד מאתנו לא בטוח בתפקידו, כי מצד אחד ההורים רוצים ומנסים להיות קרובים לילדיהם כמו חברים אבל הפער ביננו כל כך גדול שלרוב זה לא מצליח, מצד שני אנו ההורים רוצים להקנות ערכים, חינוך ולא מצליחים להטיל סמכות הורית כי הילדים היום בעלי הרגשת אינדיבידואל מאד חזקה ולא מוכנים להקשיב לאף אחד גם כשהם יודעים שרוצים בטובתם. הפתרון הוא שכולנו נעבור חינוך מחדש נתאים את עצמנו להתפתחות המהירה של ימינו ונלמד איך לתקשר ביננו ואיך לבנות את היחסים במשפחה כך שכולם ירגישו טוב במקומם. מומלץ להרחיב בנושא באתר http://laitman.net
מערכות יחסים עם המתבגרים בבית
מערכות יחסים בין בני אדם – חזרה לשורשים שלנו. מערכות יחסים בין בני אדם הינן מערכות אשר מושתתות על אינטרסים. בכל מערכת יחסים יש מניע, אינטרס. כל מערכת יחסים עטופה בשכבות, ברצונות, באינטרסים. מערכות יחסים משפחתיות מציבות אותנו בפני עובדה, קשר דם, קשר משפחתי אשר ניצב מולך כחלק מחייך. גם אלו כיום, ניסדקות ומתפוררות. ריחוק, פירוד, שנאה, חוסר סבלנות. חוסר יכולת להכיל את האחר. בתוך זה, נכללות מערכות יחסים עם מתבגרים בבית. בתים רבים אינם מקיימים מערכת משפחתית מסורתית. דהיינו, התא המשפחתי של הורים – אמא, אבא וילדים כבר אינו שכיח, ובתים רבים הינם בתים של הורים גרושים, חד הוריים, חד מיניים וכיוב'. עולמם של מתבגרים הינו עולם מורכב, עולם בהם המתבגרים מחפשים את זהותם, מחפשים אחר משמעות, מחפשים את עצמאותם, בודקים גבולות. זאת, בצד שינויים פיזיים אותם הם עוברים. עולם המתבגרים מתחיל כיום כבר בשנות העשרה המוקדמות. המתבגרים מחשיבים את דעת החברה, דימוי חברתי ונותנים חשיבות רבה לקשרים חברתיים. לתוך עולם זה עלינו למצוא את הפתח המתאים על מנת לבנות מערכת יחסים עם המתבגר. הפתח המתאים הינו החזרה לשורשים. חזרה לקשר חם ואוהב, איכפתיות, לגלות סבלנות, אורך רוח, הבנה, הקשבה. להיות שם עבורם, לפנות זמן עבורם. להפסיק לרוץ אחר הבלי החיים, להפסיק לרוץ אחרי כלום, להפסיק לשעבד את עצמנו לעבודה ולמטרות ריקות מתוכן. לחזור לשורשים, לבית החם האוהב והמגן והבטוח עבור המתבגרים, שידעו שיש להם עוגן, חוף מיבטחים מוגן ובטוח עבורם. לטעת ערכים עוד בשנות הילדות המוקדמת, לקיים שיח יומיומי של איכפתיות, לגלות מעורבות בחייהם תוך שמירה על פרטיותם ועצמאותם אותה הם בונים. למצוא את קו האמצע בין התעלמות מחייהם לבין חיטוט בחייהם. לאפשר להם ללכת בדרכם, אותה הם מחפשים ומגלים במסע חייהם, תוך שאנו ניצבים שם כמיגדלור עבורם. שידעו שיש להם אוזן קשבת וחיבוק חם שאוהב ועוטף אותם, אף אם לא תמיד הוא פיזי. שידעו שאנו שם עבורם. חזרה לשורשים – לחיבור, לאהבה, לשמחה, לשיתוף. ואהבת לרעך כמוך.