ניתן להרגיש בשנים האחרונות מנעד עצום של שינויים, בין אם מדובר בשינויים בתחום המזון והאוכל ועד אל דרכי תקשורת ואפילו דרכי הניווט. אך בכל הקשור אל הדרך בה מתחנכים ילדינו, ניתן להבחין גם כן בכמה שינויים עיקריים אשר עתידים לא רק לשנות את הדרך בה נבחנים התלמידים אלא גם בדרך בה יוענקו הציונים. שינויים אלו אינם רק מתכתבים עם מערכות החינוך המתקדמות בקרב מדינות ה-OCED אלא יאפשרו בחינה של עבודה צוות בקרב בני הנוער, חקירה, יכולת מנהיגות ועוד מגוון נושאים אשר יעברו התאמה גם אל זרמי החינוך הקיימים כיום בישראל.
בשורת הרפורמה-שינויים בבגרויות
עם מגפת הקורונה עבור לא מעט שינויים במשרדי הממשלה השונים, עם זאת בכל הקשור אל משרד החינוך שנפגע לא מעט מבידודי התלמידים ויישום דרכי למידה חדשים נתבקש המשרד להתאים עצמו גם אל שינויים בבחינות הבגרות. כך למשל בחינות כמו אנגלית, לשון ומתמטיקה ייערכו במתכונת הרגילה כמבחן בגרות חיצוני מטעם משרד החינוך. עם זאת כאשר מדובר במקצועות הומניים כמו היסטוריה, תנ"ך ואזרחות הם יתקיימו כמבחן פנימי של בית ספר. שינוי זה יאפשר למורים בחירה של דרך הלמידה של מקצועות אלו, שיעשו בצורה כמעט "חופשית" על ידי אנשי ההוראה החל מלימוד בעזרת סרטונים ועד ללימודי חוץ. ניתן לקרוא על כך באתר https://newhope.org.il/
לא עוד מבחן בגרות-קורס יסוד
הרפורמה לא רק הפכה את בחינת המקצועות ההומניים למבחנים פנימיים, אלא תכלול קורסי יסוד שיתחילו עם כיתה י' ויימשכו עד לכיתה י"ב. קורסים אלו יכללו גם את נושאי הליב ההומניים ובהתאם אל זרמי החינוך, כאשר כל שנת לימוד תהיה שווה ליחידת לימוד וחצי ובסיומה ידרשו התלמידים להכין עבודה מסכמת בהיקף של 2 יחידות. העבודות הללו גם יכללו בנושאים שונים כמו משאבי העולם, טרור ושלום, סוגיות חברתיות למיניהם וגם את משבר האקלים. כל אלו יעניקו לבתי הספר ולתלמידים, מנעד רחב של ידע והתנסות במיומנויות של חקר אך גם התנסות בקבוצות. כאשר כל כיתה תחולק לבין שניים עד שלוש קבוצות וכל אחת מהן תגיש עבודה מסכמת לנושא הרלוונטי.